התחלתי כנגד כל הסיכויים, בגיל 33 ללמוד. ילדה בבית ואחת שנולדה חודשיים לפני תחילת הלימודים (השלישי הגיע באמצע השנה השלישית). סיימתי את הלימודים בהצטיינות לפני שלוש שנים, ואז התחיל המסע האמיתי. מצאתי עבודה לאחר תפילות מרובות, ממש שבוע לפני פתיחת הלימודים (אין יאוש בעולם כלל), והמשכתי במסגרת אחרת בה הייתי סטודנטית בעבודה המעשית.
בחסדי השם אני פה כבר 3 שנים, בונה את עצמי מקצועית, צוברת ניסיון ולומדת לאט-לאט את המערכת.
במכללה קיבלתי כלים רבים, הכרתי מרצים של החיים (ולא רק אחד או שניים). המכללה הייתה ממש כמו בית, הרגיש לי תמיד שיש לי למי לפנות, עם מי לדבר ולקבל עזרה.
תודה !!!!!
מכללת שאנן – מקום שהוא בית!