הסתרת תמונות

שני גבאים קטנים – ליליאן שטיינר (בשיתוף עם מרים פרץ)

אוריאל ואלירז פרץ גדלו להיות בוגרים וחיילים למופת שהגנו בגופם ובנפשם על עם ישראל מתותמונה לפרסוםך שליחות. הרצון לתת ולבצע משימה בשלמות שמתבטא בסיפור מעולם לא עזב אותם ואף גדל עם השנים.
אוריאל היה קצין בגדוד 51 בגולני. מפקדו סיפר עליו "אוריאל בלט במוסר גבוה והיה קצין למופת. אוריאל פעל מתוך תחושה של שליחות ורצון לתת, ומשך אחריו קצינים וחיילים רבים בתכונותיו יוצאות הדופן, באיכפתיות, בנמרצות, בסקרנות, בנכונות לבצע משימות ובאמונה באחדות המטרה שלשמה אנו פועלים".

אוריאל פרץ ז"ל נפל בקרב בלבנון בז' בכסלו תשנ"ט. בן 22 היה בנופלו.

אלירז פרץ היה סמג"ד בגדוד 12. במהלך שירותו הצבאי, כתב אלירז לחברו: "צריך לתת הכל… אם אתה אוהב אז עד הסוף, אם אתה חבר אז עד הסוף, ואם אתה בצבא בקרבי אז אתה עד הסוף שם ונותן הכל… זה מה שנקרא במילים גבוהות, אני לא יודע אם אתה תאהב את זה – מסירות נפש – וזה בא לומר שאתה נותן מהגוף שלך, מהכוח שלך, מהכסף שלך, מהלב שלך למען מישהו או משהו אחר שהוא לא אתה! והמיוחד ביותר זה שאתה לא עושה את זה מידי פעם, אלא כל הזמן מידי יום ביומו, דקה דקה." אלירז פרץ ז"ל נפל בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה בי"א בניסן תש"ע. בן 32 היה בנופלו ואב לארבעה ילדים.

אליעזר אביהם נפטר משברון לב 6 שנים אחרי נפילת אוריאל, ד' אלול תשס"ה.

 

הספר בטקסט מלא

לרכישת הספר הוסף לסל

שינוי גודל גופנים